את הסיגריה הראשונה שלי עישנתי במחששה של בית הספר. הייתי בן 16, ילד טוב רעננה, חובב טיסנים ושחקן כדורגל בליגת הנוער עם עתיד סופר מבטיח.

דני צימרמן שהיה המלך של השכבה וגם החבר הכי טוב שלי, תמיד עישן סיגריות ותמיד הלך עם ג'ינסים קרועים וגם אני כמו הרבה חבר'ה בשכבה חשבנו שצימרמן הוא הבחור הכי מגניב ביקום. יום אחד פשוט נכנעתי ללחץ החברתי וביקשתי ממנו סיגריה.

לא עברו חודשיים וכבר מצאתי את עצמי מסתובב עם קופסה בכיס של הג'ינס הקרוע.

מאז עברו הרבה שנים ואני עברתי הרבה שינויים, שחקן כדורגל אני בטח לא, לטיסנים כבר שנים שאין לי זמן ולצערי אני גם כבר לא חבר של דני.

אבל לפני שנה כשהוא נפטר מסרטן בחלל הפה, בגיל 33 עם ילד בן 4 ואשה בהריון. הרגשתי שאני חייב להיפרד.

באופן פרדוקסלי, מי שגרם לי להתחיל לעשן הוא גם זה שגרם לי להפסיק כי הדבר הראשון שעשיתי כשחזרתי מההלוויה שלו היה לחפש את הדרך הכי מהירה להפסיק לעשן.

ומצאתי.

תכירו את השיטה "הקוגניטיבית"

על  ה"שיטה הקוגניטיבית" קראתי באתר אמריקאי בכתבה שהתראיינו בה סלבריטאים שהפסיקו לעשן. כולם פה אחד העידו שהשיטה "הקוגניטיבית" היא הקלה והמהירה ביותר להפסיק לעשן בלי טיפה של סבל.

תאמינו או לא אבל הייתי כל כך נחוש להפסיק לעשן שכבר ביררתי לגבי כרטיס טיסה לקולורדו.

ואז קרה דבר הזוי, באותו ערב בערך באמצע מהדורת החדשות בערוץ 1 אני רואה כתבה שלמה על השיטה הקוגניטיבית", על כמה שהיא מדהימה והכי חשוב על זה שהיא הגיעה לארץ!

למחרת בבוקר כבר איתרתי את רמי רומנובסקי האיש (בעצם המלאך) שהשקיע הון עתק מכיסו הפרטי והביא את השיטה המבורכת הזאת לישראל.

רמי הסביר לי שמדובר בשיטה המוכרת והטובה בעולם להפסקת עישון ואחרי שהוא בעצמו הפסיק לעשן בעזרתה היה לו ברור שהוא מביא אותה לארץ.

הוא גם סיפר לי שלא פחות מ-15 מיליון מעשנים הפכו בזכותה למעשנים לשעבר. מה שעוד הפתיע אותי לטובה הוא שמי שנכשל בגמילה זכאי להחזר כספי.

אתם יכולים לתאר לעצמכם שמיד נרשמתי לסדנה ותאמינו או לא, תוך שש שעות יצאתי משם בלי שום רצון לעשן.

אני לא אשקר, בימים שלאחר המפגש, חשבתי לא מעט על הסיגריות אבל לא יודע איך להסביר את זה פשוט לא היה לי חשק לעשן.
הקטע המפתיע שזה בכלל לא היה קשה, כל החרדות שלי מ"מה אעשה עם הקפה של הבוקר", "מה אעשה עם החברים בבר", "מה אעשה אחרי הארוחה" נמחקו. לא היה לי חשק לסיגריות.

לפני שבועיים, פגשתי את רמי בבית קפה בתל אביב, אחרי שסיימתי לחבק אותו ולהודות לו שהוא הציל לי את החיים שאלתי איך אני יכול להחזיר לו על המצווה הענקית שהוא עשה בשבילי.

התשובה שלו הייתה חד משמעית: "אל תעזור לי, תעזור למעשנים! תספר להם שזה אפשרי ושכל אחד יכול לקחת את גורלו בידו".

אז הנה, בגלל רמי, או יותר נכון, בזכות רמי אני משתף אתכם בסיפור שלי.

בתקווה שתאמצו את השיטה "הקוגניטיבית" ותפסיקו לשאוף את מה שהורג אתכם.

אני יודע שזאת החלטה מאוד קשה ואתם לא צריכים להחליט עכשיו, אבל אם תשאירו פרטים, תוכלו לקבל את כל המידע מאחד המדריכים המוסמכים של השיטה.