טוב, היא לקחה את הסירים אליה לבשל, השאירה שני סירים בתנור שיתבשלו לאט. ואז, הפסקת חשמל. מה עושים? תיכף צריכים להגיע אנשים לארוחה ואין חשמל אפילו לחמם פיתה. דר צריכה לנסוע ליום הולדת בעמק חפר ועוד לא התקלחה, ומחמם המים של הדוד לא הספיק לעבוד ועכשיו אין חשמל והמים קרים. ותיכף באים האורחים. מה אני עושה עכשיו. מנסה להתקשר למוקד 103. ממתין דקות ארוכות על הקו. הם יודעים שיש תקלת מתח גבוה, לא יודעים מתי יחזור החשמל, מה אני עושה עכשיו? רציתי למות באותו רגע. להתקשר לכולם שלא יבואו, להכנס למיטה ולבכות. מסכן המוקדן של חברת החשמל שהוצאתי עליו את כל העצבים.
הבנתי שדר מסתכלת עלי ונלחצת. היא רואה אותי נלחץ וגם היא נלחצת מזה. ילדים קולטים מאיתנו את התגובות, גם אלה שאנחנו מנסים להסתיר. את השינוי בקול, את העקמומיות בשפתיים, הם קולטים ולומדים ומבינים שכך צריך להתנהג. לכן, בעיקר כשאני לידה, אני מנסה לשמור על קור רוח, להגיב במתינות, לא להראות לה שאני נלחץ, ללמד אותה שיש פתרון לכל בעיה. זה קורה גם שהמצב מלחיץ כמו בפעם ההיא שהיא רצה בבית, החליקה והתנגשה עם הראש בפינת הקיר והתחילה לדמם מהראש. נסענו לבית החולים ״מאיר״, כשהיא מחזיקה שקית עם אפונה קפואה על הפצע, ואני מנסה לא להתפרק ולנסוע בזהירות לבית החולים. בסופו של דבר זה הסתיים בקצת דבק על הפצע בראש ובילדה גיבורה.
אז ברגע ההוא היה לי קשה להחזיק פאסון. בעיקר כשהחשמל כבה. עברנו החורף הפסקות חשמל נוראיות בכל גשם וסופה, בעיקר אחת שנמשכה כיום וחצי עם עיצומים של עובדי חברת החשמל שלא מיהרו לתקן תקלות. נדמה שרשת החשמל קורסת בכל פעם שיש קצת רוח וגשם. רציתי לבכות ולהתפרק אבל הבנתי שאם היא תראה אותי מתפרק ככה היא בכלל לא תדע מה לעשות. אחד הקשיים כאב יחידני הוא שאני העוגן היחיד שלה בעולם. אני צריך לטפל בכל בעיה ובכל קושי. היא נושאת עיניה אלי כדי ללמוד איך להגיב, ואין לה אמא שתאזן את התגובות שלי, או שאני אוכל להגיד לה – אני הולך למיטה, לא יכול כרגע להתמודד עם המצב, תחזיקי את החזית עד שאחזור. זו אחריות גדולה, אני לפעמים מנסה קצת למתן תגובות כדי שהיא לא תלמד להגיב בקיצוניות.
בסופו של דבר, כרגיל, זו היתה ענת שהצילה את המצב, דיברה איתי בטלפון בטון דיבור מאוד טיפולי ומרגיע, גרמה לי לפתור בעיה אחר בעיה. דר התקלחה אצל אחותי, בינתיים החשמל חזר, הבישולים התבשלו על הכיריים שלה. רק אחר כך היא גילתה לי שגם אצלה היו בעיות עם הגז. הסעתי את דר למסיבת יום ההולדת וחזרתי הביתה לסדר את השולחן ולסדר את הבית לקראת הגעת האורחים. טיגנתי שניצלים במטבח של אחותי וענת הביאה את כל התבשילים המוכנים אלי.
בסופו של דבר הכל היה בסדר, האוכל היה מוכן בזמן והאורחים ישבו ונהנו מהאוכל המשובח. לו רק ידעו איזו דרמה היתה שלוש שעות קודם לכן.