אני ביטלמנית ואנגלופילית מה שכמובן הולך יחד, עד כה חוויתי את הלהקה האהובה עלי דרך לונדון והנה השנה בטיולנו לצפון אנגליה הזדמנה לי האפשרות המבורכת לבקר בליברפול.
מידע מוקדם בזכותה של חברת הכבוד של הבלוג, ג'ני, מי שלמעשה אחראית לטיול כולו, גרם לי להזמין לינה בעיר על מנת לשהות בה יומיים. המזל האיר לנו פנים כאשר גם חברינו הטובים בחרו לבקר בליברפול בטיולם לאנגליה ותיאמנו לבלות בעיר יחדיו.
אני מזמינה אתכם להצטרף אלי לעיר נהדרת שהפתיעה אותי לטובה.
וכמובן שהפסקול שילווה את הסיור שלנו יהיה שווה ביותר וזה השיר הפותח:
את ליברפול אפשר לחלק לכמה מוקדים תיירותים :
ליברפול לחובבי התרבות (והים),
ליברפול לחובבי הקניות
וליברפול לאוהדי הכדורגל. את האחרונה לא יצא לנו לבדוק, יען כי הנער המתעניין בכדורגל מעדיף את צ'לסי.
ביטלמנים אמיתיים יכולים לבדוק כל פינה בעיר הקשורה לארבעת המופלאים, בין אם בסיור מודרך, בביקור בבתים של ג'ון ופול שהפכו למיני מוזיאונים או בארוחה במסעדה הממוקמת במלון hard days night hotel ומעוטרת בעבודות אמנות של חברי הביטלס, לצערי הרב לא הזדמן לי לחקור נושא זה לעומק, למעט ביקור ב'סיפור החיפושיות'.
מה שהפעים אותי בעיר, מעבר לעובדה שזו עירם של החיפושיות, זו האדריכלות – שילוב של מבנים ישנים, חלקם ניאו-קלסיים, רובם ויקטוריאניים, הרבה שימוש בלבנים אדומות לצד מבני זכוכית ופלדה חדשים מה שמדגיש את הקשר בין עבר להווה שמתקיים בכל פינה ופינה של העיר.
אלברט דוק ואזור הרציפים המשופץ הפך בשנים האחרונות למתחם התיירותי-תרבותי של העיר, בשנת 2004 הכריז אונסק"ו על העיר כאתר מורשת עולמית בשל חשיבותה להתפתחות המסחר בעולם והשימוש הייחודי ברציפי הנמל שבה.
באלברט דוק נבנו לראשונה בעולם מחסנים ומפעלים מלבנים אדומות וברזל ולא מעץ (שהיה מאד דליק).
הרציפים מזמנים חוויות תרבותיות לרב כגון 'סיפור החיפושיות' עליו עוד ידובר, מוזיאון הטייט, המוזיאון הימי ומוזיאון ליברפול זאת לצד שלל מסעדות, בתי קפה ובארים ואפילו גלגל אחד ענק.
המוקד השני בעיר לחובבי הקניות והאוכל הוא המרכז העתיק של העיר הבנוי מכמה מדרחובים אליהם צמוד קניון ליברפול וואן. הקניון מעוצב כמדרחוב ולפיכך משתלב היטב עם הרחובות שסביבו.
הגענו לעיר אחה"צ והתלהבנו מאד מאלברט דוק שהיה שוקק אנשים ופעילות קיץ. נפגשנו עם החברים, חטפנו ארוחת צהרים קלה ומאוחרת בפיצה אקספרס ויצאנו לשיטוט בטיילת המשופצת לאורך שפך הנהר, אכלנו גלידה ופגשנו צוללת צהובה.
המלון שלנו היה פרמייר אין, בדר"כ רשת בתי מלון זולה למדי, אלא שהפעם שיחקנו אותה עם מלון חדש, הממוקם במיקום הכי טוב בעיר, באלברט דוק, צמוד לסיפור החיפושיות, החדר היה נעים, נקי ומרווח ומחלונותיו נשקף שפך הנהר לים וכמובן הבונוס – המפגש המשתף בארוחת הבוקר עם חברינו הישראלים.
ממש מושלם ללילה של יום מפרך.
לקראת ערב יצאנו לליברפול וואן, בו החנויות פתוחות עד השעה שמונה בערב. את ארוחת הערב אכלנו בצוותא בווגאמאמה הממוקמת בקומת הגג של הקניון.
רב רובו של היום השני בעיר הוקדש ל'סיפור החיפושיות'. מצד אחד זהו מקום חובה לכל חובב הביטלס ובכלל לכל חובב מוזיקה.
ההיסטוריה של הלהקה מסופרת בצורה מפורטת דרך מסע קסם לאורך התחנות החשובות בחיי הלהקה וחבריה, על ההיכרות, השנים הראשונות בליברפול והתהוות הלהקה. מצד שני, כנראה בשל עלויות של זכויות יוצרים, מושמעת במקום מעט מאד מוזיקה וכמעט ולא מוקרנים סרטים מתוך הופעות,
מה שבסופו של דבר, פוגם בהנאה מהחוויה.
החלק השני של המוזיאון ממוקם במבנה אחר בנמל, מה שזימן לנו צעידה נוספת בטיילת הנאה. בחלק זה ישנה חנות מאד גדולה וסרטון אנימציה קצר בעל ארבעה מימדים בו משולבים בעלילה מספר שירים קאנונים של החיפושיות, כגון אלינור ריגבי שהתחבבה במיוחד מאד על הילדים.
כשסיימנו את המפגש עם פול, ג'ון, ג'ורג' ורינגו הבטן כבר קירקרה, פה אחד הוחלט לחזור לליברפול וואן ולנסות את מסעדת red hot world buffet שהתגלתה כמקום אידאלי למשפחות בשל בופה גדול ומגוון בו מאכלים מתרבויות שונות, כל ילד ומבוגר מצא שם את מבוקשו כולל קינוחים טעימים.
כדי להוריד את האוכל יצאנו לטייל ברחובות השוקקים אך לא צפופים הסמוכים לקניון, הצצה קטנה לרובע הקברן הצמוד בו נמצא עדיין מועדון הקאברן הידוע בו הופיעו החיפושיות בתחילת דרכם ומשם חזרנו לביתנו הזמני אשר בפיק דיסטריקט.
בשורה התחתונה, ליברפול הינה עיר מאד נעימה ומאד מומלצת לשהייה של כמה ימים ויש בה אפשרויות נוספות על אלו שדגמנו, כולל אוסף מוזיאונים מרשים ביותר. הנה מספר קישורים לאתרים בליברפול ובסביבתה הקרובה:
The bluecoat– המבנה הישן ביותר בעיר שהפך למרכז תרבות
איצטדיון אנפילד, מקום העלייה לרגל של אוהדי קבוצת ליברפול
U boat story סיור בצוללת גרמנית
Spaceport
מוזיאון חשמליות עתיקות
Underwater Street – מרכז מדעי ואמנותי מדליק לילדים
הקתדרלה של ליברפול – הגדולה ביותר בבריטניה
למי שזקוק לקצת ירוק, גנים או טבע:
ואיפה שותים קפה ותה?
Central Perk באלברט דוק
tea parlour ליד מועדון הקברן
caffe nero במדרחוב לורד וגם בליברפול וואן
אפילוג
בסוף טיולינו לאנגליה, שהינו יומיים בלונדון וזכינו לאחת החוויות המרגשות של הטיול.
הזמנתי מבעוד מועד כרטיסים למופע 'let it be'. זה איננו מיוזיקל רגיל עם עלילה, אלא מעין שיחזור מרשים ומדוייק של הופעות הלהקה עם מבחר גדול מאד של שירים. על הבמה ניצבים ארבעה שחקנים/זמרים בדמותם של פול, ג'ון, ג'ורג' ורינגו. הם משחזרים את הביטלס, הן
את התלבושות והן בתפאורה הרקע, והן בקטעי הקישור, החל מההופעות הראשונות במועדון הקאברן ,דרך ההיסטריה של הביטלמניה, ההופעות באיצטדיונים הגדולים ועד יצירות המופת המאוחרות והמופע על הגג.
בתקופה הפסיכדלית של הלהקה גם המופע מקבל גוון פסיכדלי עם שלל אפקטים מרהיבים, שהופכים אפילו את לוסי ליותר פסיכדלית ממה שהיא… בשלב מסויים מתיישבים חברי הלהקה ומבצעים מגוון שירים מאלבומים שונים.
הביצוע של Black Bird היה מפעים במיוחד.
בין לבין מוקרנים על המסכים פרסומות וסרטונים המייצגים את התקופה. התחושה שלנו הייתה שאנו חוזרים בזמן לשנות השישים וממש רואים את ההופעות המקוריות של הלהקה. הקהל היה מורכב ממשפחות כמונו, מחבר'ה צעירים ומאנשים (בעיקר נשים) מבוגרים אשר, מן הסתם, היו מעריצים של החיפושיות בשנות השישים. כולם קמו על רגליהם ורקדו בהתלהבות בקטעי הרוקנרול הסוחפים, כדוגמת twist and shout ועוד.
העובדה שהילדים כבר הכירו את הלהקה מראש, את השירים, האלבומים ובעיקר את הסיפור שלה הוסיפה מאד לחוויה.
היה זה סיום מושלם ומופלא לטיול שלנו
באנגליה ואת הפוסט אסיים עם שיר שמאד מתאים לליברפול: